סחור סחור
סביב פינות נסתרות
לתוך החושך-האפלה
שואבת את מהותי

לעיתים נלהבת מאור בוהק
מתקרבת ללהבה
אך פוחדת להישרף
נרגעת בעלטה

קדרות הקיום מלטפת את פני
גופי כקרבן לפני הלילה
עוצמת עיניים ופורשת את כולי
לקראת עצבות האשמורת

מרחוק זריחה מאיימת
אור ראשון מתקרב
שמיים לובשים אדמומית
אדמה נראית

אתה נראה-
אני נראית-
הסיפור מתבהר
החיים ממשיכים
והלילה מבטיח לחזור

שוב לעטוף שאריות
של עצב וצער ברחמים
בין כנפי האופל
בעדינות להשכיח את קשי היום...