כל הדרך הביתה ניסה לשחזר מה בדיוק קרה.
הכל קרה כל כך מהר. "טוב, מה אני זוכר?"

FADE IN
אור בוקר יום שני נכנס דרך תריסים חצי סגורים. זה היה מסוג
הימים שעדיף לא לצאת מהשמיכה. אבל השעון המעורר כבר מזמן החליט
שצריך לקום ב6 בבוקר
"טוב טוב אני קם... שעון דפוק..."
FADE OUT

FADE IN
נכנס למטבח מסתכל על ההורים הם מסתכלים בחזרה, אומרים משהו אבל
נישמע רק צופר של אוניה.
ממלמל משהו בחזרה רק כדי לא להיות גס רוח.
FADE OUT

FADE IN
מגיע לבית הספר פוגש אנשים שכבר מזמן לא אכפת מהם. הם מנסים
לומר משהו אבל נישמע רק צופר של אונייה
"רק היא רק היא.... מתי אני כבר אראה אותה?"
FADE OUT

FADE IN
"תשמע אני חושבת שאנחנו צריכים להיפרד...."
"אבל למה?... אני רוצה רק אותך!!!"
"אני כבר לא אוהבת אותך...."
שתיקה
"טוב..."
שולף אקדח מהתיק ומצמיד לראש, היא רצה מנסה להרחיק את האקדח
מהראש. מתפתח מאבק.....
"בוווווווווווווווווום!!!!!!!!!!!!"
היא שוכבת בשלולית של דם.
FADE OUT

"ביפ ביפ ביפ ביפ"
"טוב טוב אני קם.... שעון דפוק..."