|
השעון מתקתק על קצה
הסערה.
הסוף מחליף משמרת
עם תחילה,
מתאמים נקודת
החלפה.
יום חופף
יום.
השעה נשארת אותה
השעה.
הסוף הולך
לישון,
ההתחלה פותחת עיתון לוגמת קפה.
עוד מעט...
עוד מעט גם היא תמצא את
מקומה.
אבל כאשר הסוף מתעורר
שוב
פעם לעבודה.
נשאר
רק קפה קר של בוקר מתחילת
הסערה. |
|
|
כשגמבה במחזור
אני עולה לה על
הכתפיים ומושך
החוצה את החוט,
יוצא סילון דם
אדיר שמאפשר לנו
לפתח תאוצות על
סלוגניות, רק
מה? כל פעם
אנחנו נכנסים
לאף של האיש
האדום.
נהגות...
זוזו לסטרי,
טייס וכייס |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.