אני שונאת אותו...אני שונאת אותו...
ככה זה התחיל...
מהיום שהוא אמר לי את מה שהוא אמר התחלתי לשנוא אותו ולהתעלם
ממנו לחלוטין!

אני פשוט לא מאמינה שזה קרה לי...
חשבתי שהוא מחבב אותי אבל כנראה טעיתי! ובגדול!
אם הוא היה מחבב אותי אז הוא לא היה קורא  לי שפן, ארנב ביוני,
סתומה, מכוערת, מפגרת, שקרנית
ועוד כל מני דברים מעליבים ביותר!
אז מאותו הרגע שזה קרה החלטתי שהוא יעלם מחיי!
ולחלוטין!

בהתחלה כשהכרתי אותו, חשבתי שהוא סתם חנון, זה היה בכיתה ז',
ואח"כ בכיתה ח', התחלתי לדבר אתו וגיליתי שהוא לא חנון! אלא
ילד די בסדר, כנראה שטעיתי בקשר לחנון...
חשבתי לעצמי... התחלנו לדבר, לדבר על הכל, בלשון המילה, פשוט
על הכל!
הוא סיפר לי הכל, או כך לפחות חשבתי, לפתע התחלתי לחבב אותו,
וכשגיליתי שהוא גם, הרגשתי מן רגש של שמחה בתוכי, אבל לאט לאט
גיליתי שזה סתם, שאני לא באמת מחבבת אותו אלא סתם, אני פשוט
חשבתי שהוא ילד די בסדר אז נקשרתי אליו, אך כעבור יומיים
החיבוב עבר ונהפך לכלום!

אחרי שנהפכנו לידידים טובים, שמספרים הכל אחד לשני, פתאום
התחלתי להתרחק ממנו משום מה, גליתי שבגלל שאני לא מרגישה אתו
יותר בנוח, כי הוא מחבב אותי ואני לא...
אבל זה לא מנע מאתנו להתכתב באיי סי קיו, עד שהוא התחיל להרגיש
שאני מתרחקת ממנו ואמר לי:
"אם את אומרת שאנחנו ידידים טובים אז למה את לא מתייחסת אלי?!
כבר החברה הכי טובה שלך לילך מתייחסת אלי יותר!"

בגלל משפט זה החלטתי למסור לו מכתב עם כל הסיבות למה אני לא
מתייחסת אליו.
הוא הבין אותי טוב מאד, ושוב התקרבנו, שוב התחלתי להרגיש שאני
מחבבת אותו, אבל הפעם לא כמו קודם הרגש הזה גדל וגדל, הייתי כל
כך מבולבלת שלא ידעתי מה אני מרגישה, כל פעם שאמרו לי שהוא
מחבב או אוהב משהי אחרת התחלתי לקנאות, וניסיתי להתקרב אליו
עוד קצת ולברר אם זה נכון...

למרות שניסיתי וניסיתי לברר אם זה נכון, לא הצלחתי! הוא לא אמר
לי כלום חוץ מדבר אחד:
"אני לא אוהב אף אחת, אהבתי משהי 4 שנים ועכשיו אני רק זוכר
אותה ולא שכחתי אותה לגמרי"
מזה הסקתי שהוא אוהב אותו, והפעם הייתי בטוחה ב- 99.9999999%
שזה נכון.
רציתי לברר אם מאית האחוז הזה לא נכון וטעיתי, אבל לא הצלחתי
לברר, מה שקרה לי זה בדיוק ההפך, נעשתי מבולבלת עוד יותר, כי
חברה שלי, רונית, אמרה לי שהוא מחבב את החברה הכי טובה שלה,
לירון, שהייתה, לדעתי, מכוערת לגמרי!

לא הבנתי מה קורה לי, מצאתי את עצמי רצה אחריו בהפסקות כדי
לחפש תשובה לשאלה שלי, את מי הוא אוהב או מחבב או משהו שקשור
לזה, אבל הוא לא אמר לי כלום, רק אמרתי לרונית את מה שחשבתי
שהוא אוהב את מי שהוא אהב 4 שנים ואפילו יותר. היא ניסתה לברר
אם זה נכון, בשביל החברה שלה, שהרגישה כלפיו משהו, אבל עוד לא
קיבלנו ממנו תשובה!

אח"כ המשכתי לרדוף אחרי עם חברתי הכי טובה, לילך, בהפסקות,
וכמו קודם לא קיבלנו תשובה, אך פתאום קרה משהו, לילך לקחה אותי
לשיחה ואמרה לי: יסמין, צאי משי, את מתייחסת אליו יותר מדי, את
לא צריכה להיות בקשר עם הילד החננה הזה!"

ואני, לא הקשבתי לדבריה בכלל, למרות שידעתי שזה נכון, ושאני
צריכה לעשות את זה.
המשכתי עם לילך לרדוף אחריו בהפסקות, אבל עדייו הוא לא אמר לנו
כלום, נעשתי מבולבלת מרגע לרגע, אמרתי לעצמי בלב: "מה אני יעשה
עם הילד הזה, אני צריכה לדעת מה קורה אתו, אם הוא מרגיש כלפי
משהו או לא, אבל כמו שאמרתי לא קיבלתי תשובה ברורה.

עד שפתאום בהפסקת 10 ביום חמישי ה- 20.2.2003  (שזה במקרה היה
יום ההולדת של אמא שלי אז מזל טוב לה!), הוא אמר לי דברים
נוראים, הוא אמר לי שאני שפן, ארנב ביוני, סתומה, מכוערת,
מפגרת, שקרנית, וכל מני דברים מעליבים ביותר!

נורא נפגעתי ממנו, והחלטתי לנתק אתו כל קשר, כלומר להתעלם ממנו
לחלוטין!
שמתי אותו באיגנור באיי סי קיו שלי, מחקתי את המספרים שלו
מהפלפון שלי, לא דיברתי אתו בהפסקות, כשפנה אלי, התעלמתי ממנו,
לא הסתכלתי לכוונו, פשוט התעלמתי ממנו, בשבילי הוא היה אוויר
מזוהם, עלה שנשר מהעץ, זבוב שהפריע לי בחיים, רוח שנושבת,
בקיצר,  הוא לא היה קיים בשבילי!

אבל עדייו, המשכתי להרגיש משהו כלפיו, לא הצלחתי לשכוח ממנו,
ואני עד עכשיו מנסה ולא מצליחה!
אבל,הוא התחיל להעלם לאט לאט מחיי ובמיוחד מהלב שלי, איכשהו
הצלחתי לשכוח ממנו לגמרי, תודה לאל!
ובשבילי הוא חזר להיות חנון, וכמו שלילך אמרה לי: "יסמין, צאי
משי, את מתייחסת אליו יותר מדי, את
לא צריכה להיות בקשר עם הילד החננה הזה!"
זה בדיוק מה שעשיתי, ואני מאושרת עם ההחלטה שלי והעזרה של
לילך, החברה הכי טובה ואמיתית שיש!