סבא שלי כמעט בן שמונים,
סבא שלי מאוד טעים.
את סבא שלי אני מעדיף,
בפיתה עם חומוס וקצת חריף.
סבא שלי מרבה לפהק,
בייחוד אם נותנים לו ביס במרפק,
ואם מכרסמים בברכו העגולה,
איזה יופי !  יוצאת מוגלה !
את סבא גם אפשר לאכול,
בתוך בגט עם לבבות וטחול,
ואם מתחשק רק משהו קטן,
אפשר להביא לו ביס בישבן.
לסבא כבר לא נשאר אף איבר,
רק רגל קרושה, משבוע שעבר
ואת סבתא אי אפשר לאכול,
כי הרקיבה מזמן לפי ראשה הסגול.
לימים קשים, אחיי ואני,
שומרים את סבא מהצד השני,
לא בגלל שיש לו תולעים,
זה מפני שהוא פחות טעים.
לסבא השני שיער מקורזל,
והוא בכלל לא מתובל,
וחוץ מזה לא נגענו בו עדיין,
וכבר עכשיו חסרה לו עין.
זה קרה במלחמה, ביום הראשון
כשנכנסה לו כפית של תה לאישון,
ורס"רית המטבח, הדובה המטופשת,
במקום ביצה-עין, הכינה מקושקשת.
בקיצור ולעניין, קוראים יקרים,
תאכלו מסבא, בלי לספר להורים,
בעצם, אל תספרו לאף אחד,
שלא יידעו שאכלתם לבד.