היצרים גועשים.
מארובות - מפלט,
עשן סמיך מתעכן לו;

רוחות - פוליטיות,
בסערה עולות.

בחירות קרבות;
צעדן הכבד,
ממשמש ופוסע,
ולבית - מטורפים,
הכל מתחיל לדמות.

מועמדים,
במרוצם אחרי קולות תמימים
וקלילי - דעת,
אצים לבקש סליחה
מאוייבים של אתמול;

כביום - כיפור,
מקווים לכפרה על עוול,
שמשך שנים,
נעשה ונחול.

אך אל לכם, המנהיגים!
להיות שאננים כל - כך,
אודות עתידכם הפוליטי;

אל חשוב לכם!
כי העם ינהג
כאבא - רחמן.

תשתנו ראשית!
את תכונתכם תחליפו!

העם רוצה,
במנהיגות מזן חדש!