[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







חי זרה
/
נפרדתי מהיצור הזה לשלום

נפרדתי מהיצור הזה לשלום , הוא חיכך את מחושיו העדינים בלחיי
ומרקם פניו הירקרק , בדרך כלל , הפך לסגלגל עמוק , "זה
מהתרגשות" הוא צייץ.
לא יכולתי לסגל לעצמי את התכונה המופלאה הזאת להיהפך לסגלגל
בזמן הכל כך קצר ששהיתי  במחיצתו. אבל התנחמתי בזה ש...לפחות
הייתה לי את הזכות לפגוש  יצור נדיר.

ישבתי במשרד, משועממת עד מוות , הטלפונים בחדרים הסמוכים לא
הפסיקו לטרטר, עוד יום של שיגרה מנוונת .
כבר כמה ימים אני חושבת על מה שסיפרה לי הרבנית שלי , חוזרת
בתשובה  קתולית לשעבר  ממוצא רוסי שהתחתנה עם יהודי כופר ,
עלתה לארץ והתמחתה ברזי הקבלה.
היא אומרת שבעצם המחשבות שלנו יוצרות את מציאות חיינו , עד כדי
כך שמספיק שנחשוב על משהו והוא יקרה.
פתחתי את מגירת השולחן הוצאתי פצירה , הנחתי את העיתון היומי
שקיבלתי בתחנת דלק על השולחן  ובעודי משייפת את הקצוות החדים
של ציפורני  עלעלתי בעיתון סורקת את הכותרות הראשיות , הגועל
נפש התפרץ מכל עמוד , "לא הייתי משלמת שקל על העיתון הזה"
....
באחד העמודים הפנימיים קראתי כתבה קטנה בגודל של  אינטש' על
טור  על אישה מפלורידה  שנחטפה על ידי יצור מהחלל החיצון  "למה
לי זה לא קורה "?

נשענתי על מסעד הכסא ועצמתי את עיני וניסיתי לתפוס תנומה קצרה
...
התחלתי לשקוע בתוך חלום בהקיץ הרעש שבקע מהחלון ומהחדרים
הסמוכים הלך נחלש כאילו  התרחקתי משם פיזית ונסעתי בממד הזמן
והמקום.
הזמן והמקום נתפסים אצלנו בחמשת החושים כנתונים של משוואה
פיזיקלית מדויקת, אך התחושה הייתה מוזרה ... משהו במשוואה הזאת
השתבש...
זה לא עוד סיפור על "מכונת זמן" - עשו את זה כבר אחרים הרבה
יותר טוב ממני.
זה לא  סיפור על עוד "קפיצה קוו נטית" ה 'בעל שם טוב' ו
'איינשטיין' עשו את זה גם הרבה יותר טוב ממני.
האמת היא שמי שרוצה יכול  גם להתנסות בנסיעה כזאת ולהבין לבד
אז במקום להלאות  בתיאורים על "קפיצת דרך" שכבר ראו בעשרות
סרטים בדיונים , אספר  את הסיפור...

מצאתי את עצמי יושבת על הר של זבל ב 'חירייה' , השקפתי מלמעלה
, למרגלות ההר ראיתי  משאית זבל פורקת מטען ומכל עבר התחילו
להגיע אנשים , שועטים מהררי זבל סמוכים , לעבר המשאית  מצוידים
בשקיות ניילון ענקיות.
זה ממש הזכיר לי את הרחיפה בכדור הפורח כשהייתי במסאי -מרה ,
השמורה הגדולה ביותר בקנייה, מהמרחבים העצומים השטוחים
והצחיחים של השמורה עטו ציפורי טרף כאילו משום מקום להשיג נתח
של אנטילופה שנקרעה לגזרים וכורסמה כמה דקות לפני כן , " זה
ממש אותו דבר" חייכתי לעצמי.
ואז שמעתי את הציוץ הזה  היצור הירקרק הזה הגיח מתוך קופסת
קרטון של מיקרוגל  וצייץ.
בשניות הראשונות זה נשמע היה כמו :"צוויץ צוויץ"  הסתכלתי עליו
בתיעוב " די מכוער" נראה כמו ג'וק  עם שני מחושים שיוצאים לו
מהמצח . "מה? אני לא מבינה מה אתה אומר" והוא שוב: "צוויץ
צוויץ"  צקצקתי לו בלשוני "בוא חמודי  איך אני יכולה לעזור
לך?"
"אתה אולי קרוב משפחה של E.T ? למה אתם תמיד כל כך מכוערים
ומפחידים ? אם כבר הגיע יצור כמוך מהחלל החיצון לפחות שתהיה
יפה תואר , חתיך , סקסי , משהו שאולי אוכל להתחבר אליו בתוך
המזבלה הזאת "...

הוא יצא מהקרטון ונעמד מולי , הסתכלתי עליו... ירוק , שדוף ,
רגליים עקומות עם קשקשים קוצניים, שלוש אצבעות שמנמנות  בכל כף
רגל וציפורניים שחורות ומסולסלות , גם הידיים שלו נראו ככה ...
והראש נראה כמו בלון ממולא ג'ל נוזלי שקוף בצבע סגול בהיר
בתוך הבלון  כדור מוכסף ובוהק שנע במעגלים ושני מחושים ...

<יצור דוחה וירוק> את יכולה לראות אותי איך שאת רוצה  ולחשוב
עלי מה שאת רוצה , אני רק  הראי שלך .
<המשקיפה מחירייה> כלומר, אתה יכול לעשות קסם ולשנות צורה  ?
<יצור דוחה וירוק>  לא ...  זאת את שיכולה לעשות קסם ולראות
אותי כפי שתרצי .
<המשקיפה מחירייה>  גם הרבנית שלי אומרת משהו דומה לזה ...
אבל באמת עם כל הרצון הטוב אתה נראה לי דוחה ומכוער ובטח עוד
כמה דקות של שיחה איתך תתגלה כמתחזה ,או: שרלטן , או: תנסה
להגיע לשטרות העלובים שיש לי בארנק, או : תנסה איזה שהיא
קומבינה  על חשבוני שעוד לא גלוייה לי ברגע זה.
<יצור דוחה וירוק> את תקועה בתוך ספק בוטה והתכחשות לכל
אפשרות שאולי משהו טוב יקרה ואולי סוף סוף יקרה לך ה"בלתי
אפשרי " .
<המשקיפה מחירייה>  אל תעביר עלי ביקורת כל כך קשה , אני בסך
משתפת אותך  במה שאני רואה .
<יצור דוחה וירוק> יפה אמרת ... "במה שאני רואה" ... תנסי
לראות אותי אחרת ... מי יודע אולי אופיע שוב בדמות אביר
חלומותיך .

אמר...  ונעלם .

ההמשך יבוא...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מי זה בעצם האיש
האדום הזה בצד?
הוא לוקח
תרופות?




אמא של קושקוש.


תרומה לבמה




בבמה מאז 27/2/03 9:43
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
חי זרה

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה