החורף בחרתי להתקלף
והשמיים נוזלים ללא הרף.
כאילו כל איתני הטבע החליטו-
החורף.
החורף הזה,
היא מתקלפת.
ושטפו אותי.
שוטפים ממני במשך חודשים
את שלקח לי שנים
לערום על הנשמה שלי,
הקטנה,
הכואבת,
שקברת מתחת לעצמי,
לעצמי הקיים,
המתקלף,
הנשטף.

פיסות של פחדים משתקים
נשטפות ממני,
במטר האינסופי הזה,
זורמות בנהרות השוצפים
של מדרכות תל אביב.

שקרים.
שקרים שבניתי במשך שנים,
מתמוססים בגשם,
נקווים בשלוליות הענק,
מציפים בתים
בדרום העיר.



החורף,
החורף הזה,
אני מתקלפת.
דבר לא יעצור בעדי,
אפילו לא אני עצמי.


       כי זה רצון שמיים-