שלושה בתים שלמים
בין שלוש ערים גבוהות
ואני מחפש מרבץ לנוח
שישה חודשים ארוכים
ולילות בלי תאריכים
אני סופר את הדקות ועיני
לא עוקבות אחר המחוגים
תקתוק אחר תקתוק
ואני שומע כל ניע
הסערה מחוצה לקירות
ולאן אפלט ?
שלושה בתים שלמים
בין שלוש ערים חורפיות
ואין בי חופשה
תחנת הרכבת כבר ריקה
עורקיי מוליכים צריבה
והיא חשה אל כיוון מרכזי
אני לא מוצא גג לנוח
ושרשרת הפסדיי הנוכחיים
כבר ברורים
שלושה בתים ואין לי מרבץ
שוב מגיעים אותם עננים
וקולי לא מתריע
רק
קורא לי לקרב חוזר
מול הגלים
והם גבוהים
ולא נותר בי עוד דם זורם