נמאס לי לסלוח ולא לדבר,
נמאס לי להיות מישהו אחר.
זה אני פה עומד,
ובוכה שלא מחבק.
עד כמה אפשר לסלוח,
ולא לוותר,
נמאס לי להיות מישהו אחר.
אז עכשיו לשתוק זאת חוכמה,
אבל מה יקרה בעוד שנה?.
מפחד מהצל של עצמי,
ושואל למה הוא רודף?... אחרי מי ?.
אתה כל כך שחור ותמיד אתה כאן,
על מה אני מדבר אני ילד קטן.
זה שוב פעם דוקר,
ונמאס לי להיות מישהו אחר.
ה-צ-י-ל-ו צעקתי עד שלא היה לי קול,
ושוב בורח כי נמאס לי מהכל.
ע-ז-ר-ה אף אחד לא שמע,
איזה שקט ממש דממה.
איפה כולם לאן נעלמו,
אני שוב פעם לבד שואל את ההוא.
אבל גם הוא לא ענה,
איזה ביאוס ,שאני מתפעל,
זה רק אני ...והצל.