אני כל כך שונאת אותם.
הם נוגסים בי כל פעם מחדש.
מתעתעים בי כמו במעגלים ארוכים של סיוטים
כל כך פוגעים בי
המשחקים האלו
אנחנו כבר לא ילדים
השקרים האלו כבר לא עוזרים לאף אחד
הם רק גורמים לי לשנוא את האנשים
שמספרים לי סיפורים
רק כדי לצאת לידי חובה
זה פשוט מציק ומעצבן
כל כך!
כשאני מגלה שמשקרים לי
אני נכנסת לתוך שאלות כמו
האם כל הזמן זה ככה?
האמון שלי נשבר
בא לי לצעוק מרוב יאוש
אני רוצה לסגור את העיניים ולהאמין באנשים בעיניים עצומות
אבל פתאום מגלה עוד ועוד מכשולים בדרך
ונופלת מהם
אבל לא משנה לאן אני הולכת
אני תמיד נתקלת בשקרים
רק כדי לצאת מהאמת בשלום
וכשהאמת מתגלה? זה פשוט
מזעזע...
הייתי רוצה לדעת,למה כולם עושים את זה
חוזרים שוב ושוב על שקרים,
מתחילים משקר קטן וזה מתגלגל ונהפך לבלגן של שקרים
שבסוף כולם מתגלים
ואז
אני נפגעת כל כך...
ולא רוצה להאמין שוב לאף אחד!
הלוואי שמישהו היה שומע אותי
וגורם לאנשים
להפסיק לשקר
ואז הייתי יכולה להאמין באנשים
אבל לכל אחד יש את התירוצים שלו,
להמשיך לשקר...
ואין שום פתרון,
כי כל אחד עסוק בענייניו,
עד כדי כך,
שהוא לא מבין
לאן זה יכול להגיע...