נ. נועה / סבא |
העצב הגובר נישא בתוכי
ומחשבות עליך מתרוצצות במוחי.
דמעות אי ההבנה, שהלכת ולא תחזור לעולם
ועכשיו כשהכל נגמר,
רק זכרון נשאר
ממך, סבא יקר.
ובמחשבות אתה עולה
ודמעה יורדת
אני מנגב אותה
אבל אחת במקומה חוזרת.
ואחריה גל של דמעות ובכי
וזכרון ממך שוב עולה במוחי,
אתה שם שוכב
ואני פה חושב
עליך סבא יקר
ששוכב שם גם בחורף קר,
אוהב אותך תמיד, סבא יקר
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|