|
העולם מת באותו הערב
כל יצורי הירונימוס בוש באו לסעוד
אצל ליבי
עם סכין יפנית קהה חתכתי בדש
חולצתך שנהגתי לפרום
קרעתי דש בשק העפר שלבשתי
על חורבן הבית שלנו
ישבנו וחיכינו למנחמים
בנות אותה משפחה לאהבה שלנו
זוכרת איך אימצנו אותה?
כשעוד לא ידעה ללכת?
כשהיו לה הרגלים איומים?
למחרת פשטתי את שק העפר
לבשתי את גלימת הפחד
וחיכיתי
את היית בעולם המקביל שבו
החיים לא נעצרו
לבשת כותונת משוגעים (מחמיאה)
ונערות הוואי הגישו את קוקטיל
"ערב פרידה":
וודקה-מעט טוניק והרבה החמצה.
לנער ולהגיש בטמפרטורת הלב שלך.
אואזיס הקרה
בימים הראשונים רציתי שתאחי
את הלב הזה הקרוע
רציתי להתרפק איתך על פרפורי הגסיסה
הכל דימם
שדה קרב של נשים אוהבות הוא
השדה העקוב מכולם.
ואני
מגנה על שטחים שכבשת
מלחמה לא לי
רציתי לשוב הביתה
להריח אותך.
אין לך יותר ריח
אין לך יותר טעם.
אין בך יותר יופי.
אין בי יותר לרצות. |
|
|
החיים הם כמו
מערכון של
הגששים מצחיקים
יפים מהנים
משאירים טעם
ובסוף יש פואנטה
מפתיעה
רב חובל מוטס |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.