ואין לכם מושג, ולעולם גם לא יהיה.
מה ששלי שלי ולעולם לא אחשוף אותו בפניכם.
{למעט עכשיו:}
"עקב הנעל הדקיק שלה החליק יחד עם כל הרגל מחוץ למכונית השחורה
ההיא, וג'וליה עשתה עוד צעד אל עבר דומינגו "
לא, זה לא מספיק מושך
"ג'וליה הושיטה עקב אחר עקב אל מחוץ ללימוזינה, דומינגו שוזף
בעיניו את עורה מבעד לגרביון..."
ומה אם-
"בטפיפות עקב דקות ג'וליה התמירה נשאה את עצמה אל עבר דומינגו
כברבור."
או ש-
"דומינגו עמד בצד הדרך, ידיו בכיסו, מקטרתו בפיו ועשן לבן מקור
מעטר את פרצופו. ג'וליה היתה עתידה להגיע בכל רגע והוא ניסה
בכוחותיו האחרונים לשמור על עשתונויו אל מול נערתו ברציף."
ואולי-
"נשימותיה הכבדות כמעט והיסתירו אותה כאשר פסעה את צעדיה
האחרונים לעברו, 20 שנות הגלות שהפרידו בינהם נגוזו ופיק ברכיה
נשמע כמו הד למרחקים כאשר קרסה עליו בחבטה של תדהמה וכעס"
זה עדיין לא זה.
"את אותו הבוקר איש משניהם לא ישכח... כשנפלו חבוקים זה
בזרועות זה אל אותה מערבולת"
טוב נו,
"ואז, הם נפגשו". |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.