אתה כל כך יפה כשאתה שותק, אהובי. בשתיקתך אפשר לקרוא את
העולם, ולחזור ממנו מלא חוויות. בשתיקתך ונוס מחווירה ונדהמת
ואפילו קופידון יושב ונרגע, כי כעת מצא יופי המשתווה ליופי
האהבה.  בעינייך אוקיינוס של גלים מתנפצים - המחשבות שעוברות
לך בראש.
אתה כל כך יפה כשאתה מביט בי, יקירי. במבטך אני רואה את פעימות
ליבך. כשאתה מביט בי גם אני מחסירה פעימה.
ואנחנו יותר חזקים מהכל. יותר חזקים מכיעור העולם, יותר חזקים
מהצביעות האנושית, יותר חזקים מכל פיצוץ או מוות, כי יש לנו
אחד את השני.
היום, כשהיינו - אני ואתה כאחד, כמעט פרצתי בבכי, לא של אושר
ולא של עצב, אלא של שלמות. מן כזה בכי שגורם לי לדעת, שאתה
היחיד שמזכיר לי את שביב השפיות הקטן שנותר בי.
אתה כל כך יפה כשאתה חושב, ידידי. בפיך נוצרת זווית רצינית
ועיניך רצות למחוזות רחוקים. אני צופה בך תמיד, אפילו כשאתה לא
לידי.
אתה כל כך יפה כשאתה ישן, שאני פשוט לא מסוגלת לישון לידך. אני
נדהמת מהטוהר שלך כל פעם מחדש, כשעיניך עצומות ואתה חולם.
אם הייתי מסוגלת לתאר את רגשותיי אליך, בצורה שתספק אותי,
הייתי הופכת את אותן רגשות לדרך חיים. כי מה שאני מרגישה אליך
כה לבן ועדין וטהור, שאפילו תשוקה לא תלכלך את אותן רגשות.
ואנחנו יותר אוהבים מהכל. אוהבים יותר מאהבת הנרקסיסטים לעצמם,
ויותר מאהבת בשר ודם. שום דבר לא משנה כאשר אתה לידי, כי כשאתה
שם - בשבילי אתה העולם.
האביר שלי על הסוס הלבן. כל כך יפה שזה כואב. מן כאב כזה שהוא
צביטה של התרגשות וגעגועים, כל פעם שאני רואה אותך ונפרדת
ממך.
אתה כל כך יפה כשאתה מנשק אותי, נסיכי. שפתיך החמות מרוקנות לי
את הראש ממחשבות הטירוף שלי... ואני מתמכרת לתחושה של... לגעת
בך. לחוש את העור שלך ולהפוך לשלמה איתך. להרגיש את הנשימות
שלך... ולבכות מאהבה.
אתה כל כך יפה כשאתה גורם לי לבכות, מקסים שלי. זה הופך את
הבכי ממריר למתוק.
ואני אוהבת אותך יותר מכל כשאתה שותק, אהובי. בשתיקתך אני
צוללת אל ליבך.
שקט, יקירי, תן לי לטבוע בשתיקתך.

לאמיר