בימים הנותרים לשהותה ביוהנסבורג תכננה טיולים שונים ועל כן
מיעטה לשהות במלון. שלושה ימים לאחר אותה פגישה לוהטת, כשניגשה
לדלפק הקבלה על מנת לסגור חשבונותיה לפני חזרתה לארץ הגיש לה
פקיד הקבלה מעטפה. על המעטפה היה רשום מספר החדר בו שהתה.

פתחה את המעטפה ובתוכו מצאה מכתב:
"אהבתי את הבילוי המטורף שלנו לפני כמה ערבים. אשמח מאוד, אם
תהיי מוכנה לפגוש אותי שוב בפעם הבאה שתגיעי ליוהנסבורג.
אנא שלחי לי מייל לכתובת:  "wait4u@walla.co.il"

חייכה לעצמה והכניסה את המכתב לתוך התיק.

במהלך הטיסה חזרה ונזכרה מדי פעם, כשלא הייתה שקועה בעבודה,
בערב המיוחד שבילתה עם המלצר. המלצר שעדיין לא ידעה את שמו.
הופתעה מהספונטניות של אותו הערב. הופתעה מהכיוון אליו הלכו
הדברים, הופתעה מהריגוש שאחז בה כששינה את המפגש שלהם למפגש של
שליטה עדינה.

בבואה הביתה מצאה עצמה מציצה באתרים שנושאם משחקי שליטה. ניסתה
להבין את החוקים והכללים ואפילו מצאה שהם מעוררים בה ריגושים
לא מועטים.

כשקיבלה את תכנית הטיסות לחודש הבא שמחה לגלות ששוב היא משובצת
לטיסה ליוהנסבורג. פתחה לעצמה תיבת דוא"ל נוספת תחת השם:
"פנטזיות" ושלחה מייל למלצר:

"מלצר יקר,

גם אני נהניתי הנאה מרובה מהמפגש אתך ואכן אשמח להיפגש עמך
בפעם הבאה בה אהיה ביוהנסוברג. ואולם הפעם נשנה את החוקים
למפגש. במפגש זה אתה תעמוד לשירותי ולרשותי, לעשות בך כרצוני:
ללטף, להצליף, לאזוק, לקשור, לענג, להכאיב.

אם אתה מסכים לזה אנא שלח לי מילת ביטחון בה תבחר כדי להפסיק
את הפעילות הזו בינינו לכשתרצה ואת מספר הטלפון בו אוכל להשאיר
לך הודעה על מקום המפגש ועיתויו.

כשאקבל ממך את מילת הביטחון שלך, שהיא ההסכמה שלך, אשלח לך מסר
נוסף ובו הוראות והנחיות לפגישה. מעבר לזה לא תהייה בינינו
חליפת מיילים."

סיימה לכתוב ושלחה בלי לבדוק שנית. הרגישה את ליבה דופק
במהירות ולא הייתה בטוחה בתשובה. לא הייתה בטוחה בעצמה, אבל
הייתה חייבת לנסות.

למחרת כשפתחה את המייל, הרגישה בליבה ההולם בעוז ובגוש לא ברור
בגרונה. ראתה שם שורה אחת קצרה:

"מילת הביטחון שלי היא "סגול כהה". מחכה בהתרגשות."
להודעה היה מצורף מספר טלפון, ללא שם.

עכשיו צריכה הייתה לתכנן את המפגש. לא רצתה לטעות, לא רצתה
שיהיה סתמי.

כתבה לו מייל ובו אמרה:

"קיבלתי את מילת הביטחון שלך ומרגע זה הדברים הם בידיי.
בוא ביום שלישי ה- 8/9 בשעה 20:10 בדיוק נחרץ אל החדר שאת
מספרו אודיע לך בטלפון. בבואך למקום עמוד מחוץ לדלת. בדיוק
בשעה שנקבתי אוציא מתחת לדלת את הכרטיס המגנטי לפתיחתה. בקבלך
אותו המתן עוד דקה ורק אז תפתח את הדלת.

מיד עם היכנסך נעל את הדלת והסתובב אליה. על הדלת תמצא דף
הוראות אותן עליך לבצע.

סיים את השלב הזה וחכה לי. אל תשמיע קול ואל תזוז עד שאגיע
אליך."


הימים חלפו לאט. הטיסות אליהן הייתה משובצת עד נסיעתה
ליוהנסבורג הפכו בשבילה אמצעי להעביר את הזמן. הרגישה שלא
נהנתה כתמיד. ראשה היה עסוק בבניית הפנטזיה. חיכתה עם הרבה
דפיקות לב ואפילו מעט יראה ליום המפגש.

ערב הטיסה ליוהנסבורג כמעט ולא ישנה. הייתה מאד נרגשת. ארזה את
מזוודתה כרגיל אלא שהפעם הוסיפה כמה דברים שבדרך כלל לא לקחה
עמה: חגורה, צעיפים, כיסוי לעיניים ועוד כמה חפצים, דברים
תמימים למראה שתכננה להשתמש בהם. במהלך הטיסה הרגישה שראשה
בעננים. הצצה חטופה מהחלון אף אימתה את ההרגשה. הבוהק שחזר
מהעננים שהקיפו את המטוס התאים מאד למצב רוחה.

בבקר ה-8/9  צלצלה למספר הטלפון שנתן לה. כששמעה את קולו העמוק
בטלפון כמעט התפתתה לשוחח עמו, אבל החליטה לבנות את האווירה
המתאימה ולכן רק אמרה לאט ובקול שקט:
"מדברת הפנטזיה שלך, מספר החדר הוא 1240" וניתקה. נזקקה לכמה
דקות כדי לחזור לקצב לב רגיל ולרגליים יציבות.

במהלך היום הייתה נרגשת מאד. כמעט ולא הצליחה לאכול או לשתות,
רק הרגישה את המתח ההולך ונבנה בשיפולי בטנה. במצב רגיל הייתה
שולחת יד, אבל היום החליטה שלא לעשות זאת. רצתה להישאר לוהטת
ומגורה.

הערב הגיע. נכנסה לאמבט קצף על מנת להפיג מעט את המתח שבה. אחר
כך מרחה על עצמה באיטיות קרם גוף ולבשה חזיית תחרה סגולה
שקופה, תחתוני חוטיני תואמים, נעלה נעלי עקב גבוהות  והתאפרה
בקפידה. ליד דלת-הכניסה הניחה שולחן קטן ועליו סידרה את
החגורה, הצעיפים, כיסוי העיניים ותחתוני חוטיני מעור שקנתה
עבורו. על שולחן אחר שהציבה במרכז החדר הניחה מברשת שיער עם
שיער קשה ודוקר, מברשת איפור רחבה ששערותיה נעימות למגע, חגורה
ונוצת טווס.

בשעה 20:05 שמעה רחש ליד הדלת. המתח הגואה בה היה כבד. עמעמה
את האורות בחדר, תלתה את דף ההוראות על הדלת והמתינה לשעה
20:10.

בדיוק בשעה היעודה החליקה את הכרטיס המגנטי מתחת לדלת, כשידעה
שקצהו מבצבץ - המתינה. ראתה את הכרטיס ממשיך בדרכו ללא מגעה.
"אין דרך חזרה" חשבה לרגע לעצמה. ידעה שהוא שם איתה מעבר לדלת.
איתה, כשהדלת מפרידה ביניהם. נסוגה לפינה חשוכה בחדר ועמדה
להביט בו.

הדקה שהורתה לו להמתין נראתה לה כנצח. שיערה שגם לו. ואז נפתחה
הדלת. הוא נכנס בה באיטיות, דמותו ממלאת את מסגרת הדלת. לא
הרים מבטו, סגר את הדלת ופנה עם גופו לדלת. לבה הלם בפראות
כשצפתה בו קורא את ההוראות. תהתה אם יסתובב לחפש אחריה. הוא לא
עשה כך.

ראתה את ידיו מתרוממות ומתחילות להסיר לבושו. הג'קט, העניבה,
החולצה הוסרו והונחו על כיסא שהוכן ליד הכניסה. הביטה בגבו
הרחב ולפתע כמהה שיגע בה, שיעשה הוא בה כרצונו. אבל הפעם זו
היא שתוביל את המפגש. המשיך להסיר את בגדיו. את מכנסיו הניח
בצד, וכן את גרביו ונעליו. תהתה אם התחתונים שהכינה יתאימו לו.
ראתה אותו לובש אותם. התאימו לו להפליא. עכשיו שלח יד מהוססת,
לקח את כיסוי העיניים והניח על ראשו, לקח בידו את החגורה ואת
הצעיפים שהכינה, הסתובב, צעד חמישה צעדים קדימה, כיסה את עיניו
ועמד זקוף ומפוסק, בדיוק כמו שכתבה בהוראות.

שתקה. הביטה בו. הוא נראה נפלא. נראה שקט כלפי חוץ אולם הבליטה
בתחתית גופו העידה כי הוא נרגש ומגורה לא פחות ממנה.

בשקט ובצעדים איטיים גלשה - ריחפה אליו. הוא לא יכול היה לשמוע
את קול צעדיה על השטיח, אבל הריח את ריח גופה. הוא לא הזיז את
ראשו אולם היא הבחינה בנחיריו המתרחבים קמעא ושואפים את ריחה.

ניגשה מאחוריו. הניחה ידיה ברכות על גבו וליטפה אותו. הרגישה
את המתח בשריריו מתרפה למגע ידיה. לקחה מידו את אחד הצעיפים
וקשרה לאט את ידיו לאחור. לקחה מידיו את החגורה וקשרה אותה
סביב צווארו בהשאירה מרווח ביטחון שלא לחנוק אותו. אמרה לו,
בלחש, ליד האוזן, שמשאירה מרווח ביטחון. ידעה שהאחריות לשלומו
ולביטחונו - נמצאת בידה החל מרגע זה.

במהלך השעה הבאה עשתה בו כרצונה, לעיתים ליטפה, לעיתים החליקה
בנוצה על גופו לענגו, לפעמים ליטפה בכף ידה בעדינות וברכות
ומיד עברה להצלפה בחגורה. עברה בין פעולות שחלקן מענגות וחלקן
כואבות-מענגות, נזהרת שלא לפגוע בו או לעשות לו נזק. מקשיבה
לתגובותיו, לנשימותיו, לקולות שבקעו ממנו, לתנועות גופו
ולמחוות פניו המכוסות למחצה. הריחה ריח של זיעה קלה, לא ידעה
אם ממנו באה או ממנה. הריח הוסיף להתרגשותה. נהנתה מהמשחק הזה
שכבר לא היה משחק אלא בדיקה של גבולות. שלו, שלה, שלהם.

פעמיים שאלה אותו אם רוצה להשתמש במילת הביטחון שלו. שאלה כי
נדמה היה לה שהוא קרוב לגבול הסבל שלו. פעמיים בהם שמעה ממנו
נהמות שלא ידעה לפרש אם של עונג הן או של כאב. פעמים שמעה אותו
עונה באיטיות, בקול עמוק ואיטי מהרגיל: "לא" ולכן המשיכה.

הרגישה את התרגשותה הולכת וגואה. הקרבה הזו אליו, לפעמים
מילימטרים ממנו, כשעושה בו מעשה, נוגעת - לא נוגעת, ריח הזיעה
והייחום שלו מעורבים עם ריח האפטר שייב, שפתיו היפות אותן לחלח
בלשונו מדי פעם, או נשך בשיניו בפעמים אחרות, קול נשמותיו
הנשנקות.

כל כך רצתה לאחוז בו ולחבק חזק, אבל התאפקה. רק הרשתה לעצמה
לגעת בו מדי פעם, ללטף, לחזק, לנחם, ליטפה את פניו היפות,
מחזיקה כפותיה על לחייו, מרגישה את המתח שבו המתרפה למגע ידיה
הרכות. ליטפה את זרועותיו הקשורות, את רגליו ואת בטנו, נוגעת
מדי פעם בליטוף או בהצלפה על אברו הזקור, מגע שריגש את שניהם
מאד.

עכשיו נותרו עוד 10 דקות לשעה שהקציבה והיא אמרה לו זאת. תהתה
אם הידיעה עוזרת לו או לא. היא פתחה את ידיו האסורות והובילה
אותו למיטה, לפני שהשכיבה אותו על גבו הסירה את החגורה-קולר
מצווארו, כדי שלא ייחנק. ואז, השכיבה אותו על גבו. העבירה נוצת
טווס באיטיות רבה על גופו, רואה אותו מתפתל ונוהם באקסטזה,
הצליפה בו קלות בחגורה, מכוונת אל תחתית גופו, שומעת אותו צועק
מכאב-הנאה, ואז הסירה במהירות את תחתוניה, שעתה היו רטובות כמו
שלא זכרה אותן אף פעם, שלפה אמצעי מניעה והתקינה אותו ובתנועה
אחת עלתה עליו והחליקה אותו בחזקה אל גופה.

ידיו תפסו את ירכיה בעודה עולה ויורדת עליו במהירות עצומה.
העונג שהסבה לה התנוחה הזו היה חזק מתמיד, וההנאה בראותה אותו,
עיניו עדיין מכוסות, אך גופו דוהר עימה ופניו מעונגות, ההנאה
הזו כמעט הביאה אותה אל האורגזמה, שאותה עדיין לא רצתה. שמעה
אותו גונח, שמעה את נשימותיו מואצות, ידעה שהוא קרוב כמוה, אבל
רצתה למשוך את העונג ולהמשיך.

דקות מעטות לאחר מכן, כששמעה אותו אומר בקול צרוד ובהול משהו
"אני לא יכול להחזיק יותר, אנא הרשי לי" המשיכה את המשפט שלו
בנשימה אחת: "כן, עכשיו, עכשיו" בקול שהלך והתעצם ביחד עם
ההתכווצויות שלה, ההתכווצויות שלו.

נפלה עליו מותשת. גופה מכסה את שלו, מחבק אותו חיבוק לכל
האורך, ידיה מגששות על פניו להתיר כיסוי עיניו. הניחה את ידיה
על עיניו העצומות, שלא תכאבנה למראה האור, והחליקה שפתיה על
פניו בנשיקות קטנות.

הרגישה את ידיו עוטפות אותה בחיבוק חם וחזק. אותו חיבוק אותו
רצתה כבר מתחילת הערב. אחרי דקות ארוכות של שתיקה, שתיקה בה
עסוק היה מוחה בעיכול החוויה, שמעה אותו לוחש באזנה: "תודה,
העברת אותי חוויה מופלאה של מפגש עם עצמי, עם גבולותיי. מזמן
לא הרגשתי חופשי ומשוחרר כל כך כמו שהרגשתי עכשיו, כשהייתי
קשור ונתון לרצונותיך". הודתה לו אף היא על שאיפשר לה ללכת
איתו בדרך הזו, בה גם היא בדקה את גבולותיה.

התקרבה אל אוזנו, לחשה לו את שמה, נשק לה ואמר לה את שמו. ושוב
שקעה בו, נדהמת מעצמת הקירבה והביטחון שחשה איתו, גם בלי שידעה
את הפרט הזה.

חבקה אותו חזק וחייכה. חייכה מתוך קרביה.