בלילה לא בשל
צבוע בצבע לא גמור
נשבעת לאהוב אותו
נשבעת להיות לו אחרונת המאכזבות
נשבעת להיות לו קרקע לכל התנודות
וקרקעית לעוגן כל הסערות.
וידעת כבר אז כי השבועה הזאת תסגור עליך כלוב נעול
ותרת אחר מקום להטיל בו המפתח
המקום הכי בטוח שידעת היה עמוק בקרבך
בינות לקיבה והסרעפת.
וכל פעם שבלעת או נשמת
נשרטה נשמתך
מגופו הזר, המחליד של המפתח
מצויידת בהבעה מחוייכת, מעונה
נשאת את מילותייך מנגד לשתיקה
והיבטחת את שדימית ברוחך שהוא רצה
והוא הקשה את שבועתך
ורוח חזקה הוא גירה בצמרתך
ואת באיתנייך
מכוח האתגר והשליחות
פנית לכל זה עורף ועמדת נעולה בעמדתך
לך נשבעתי לאהוב אותך
והעולם בפליאתו חיזק בך שבועתך
ואת כלובו בפליאתו
נעל שנית.