ריח עורך, הרנין את רוחי.
לרגע שליו,בשקיעת השמש הנושקת
לים.
בשלהי הלילה הלכת ממני
והשארת לי את הלילה
להתמודד לבד, עם גדול עינייך
וחיוכך אלי,
בשבילי.
כל כך יפה מחבקת בזרועותי
כל כך כנה נושקת ללחי
רגוע לא רגוע? הנת שפתייך
ואני רגוע לא רגוע.
מיופייך מעינייך וחיוכך אלי
בשבילי.
הרי גם השארת לי את כל אלה
להתמודד לבד.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.