גל הרפז / נוסעת בזמן |
קול צרוד עוטף אחרת את האור
אני סופרת עצים רצים לאחור
(נוסעת בזמן)
במרחק
נהר מדגדג חול
ואני שוענת ראש לאחור
עוצמת עיניים דק
סביב,
הכל מתחיל לנזול
לילה בתנועה, בחוץ,
דרך רגועה בזמן
ואין דבר חוץ מאתנו
הנה רוח חולפת
לעיתים קרובה,
לעיתים רק מלטפת מרחוק
מנסה לחמוק
(סיבה לשתוק
אחר כך לצחוק בייננו)
תסתכל,
השמים מדברים
תביט בכוכבים שאחריך, אחרי,
סביב,
הכל מוסיף לנזול
לילה בתנועה בחוץ
ואין דבר חוץ מאיתנו
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|