נדב צאן / שיר עצוב מאוד |
כמניין הניצנים שלבלבו וקמלו במהלך חיי
כן אני הצטערתי
ואני, אינני סולח לעצמי
אך עודני חי
גלמוד ליבי ובודד
ומוחי קמל
רגלי וידי אינן מוצאות מנוח
גופי רוצה, אך אינו נופל
כל כך הרבה כאב
כל כך הרבה סבל
כל כך הרבה בחירות
המולידות כל כך הרבה אבל
ואני, אינני סולח
אך עודני חי
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|