את כל חיינו אנו עוברים בשעמום. לפעמים שעמום גדול, לפעמים
שעמום קטן, לפעמים סתם שעמום ולפעמים שעמום מעניין.
אתה מתחיל מהשעמום ללמודים, מפתח חיי חברה. משתעמם מחיי החברה
ועובר לחיים עם חברה. משתעמם מרעיון החברות ומתחיל להתנשק עם
החברה. משתעמם מלהתנשק עם החברה ומתחיל לקיים איתה יחסי מין.
משתעמם מיחסי המין ומתחיל לדבר איתה. אתה משתעמם מדיבור עם
חברתך ונפרד ממנה. אתה משתעמם מהיותך לבד, חוזר לחיי חברה.
משתעמם מחיי חברה ומתחיל לתרום. משתעמם מחיי תרומה לחברה
ומתחיל להשקיע בלימודים. משתעמם מהלימודים ומתחיל להתעסק
בפעילויות מהנות יותר בשעות הפנאי. אתה משתעמם מפעילויותיך
בשעות הפנאי ומתחיל לדמיין ולפנטז. אתה מתחיל להשתעמם ומחליט
ללכת לצבא. אתה משתעמם מקרבי, משתחרר מהצבא ומחליט למצוא חברה
לחיים. אתה משתעמם מעצם החיפוש ומוצא חברה נחמדה. אתה משתעמם
מנחמדותה אך מחליט להשתקע. אתה משתעמם מהנישואין ומחליט להביא
ילד לעולם. אתה משתעמם מהילד ומחליט להביא ילדה. אתה משתעמם
מהילדה ומתחיל לעבוד יותר שעות. אתה משתעמם מהעבודה ולוקח
חופשה. אתה משתעמם מהחופשה וחוזר לחיי שיגרה.
לבסוף גם היא וגם הילדים משתעממים ממך ועוזבים אותך.

לאורך כל הזמן אתה כותב. זה מעניין - אף פעם לא השתעממת
מכתיבה. זה נדמה כאילו עצם הכתיבה עצמה מעניין אותך, מרגיע
אותך ומשחרר את כל מה שיש לך להוציא החוצה.
חוץ מזה... הכל כרגיל, משעמם.