הנך יפה שלוותי
נגפת בי זיו מוצהר
בתום הלילה האפל
בו צורת הסהר
הייתה דקה עד כאב
מקור האור כה זעיר
אינו מעניק שום אות,
התראה לבואך.
נשאת עמך
את השחר העולה
אשר הדיר שינה מעיניי
אשר בשקיקה חיכיתי
למראהו
כמבצבץ לו באופק
הקרוב יותר מאי פעם
הניתן למישוש.
הנך יפה שלוותי
מפריחה בי רקפות
בין סלעיי
השארי עמי לעד
ואם יבוא הלילה
והיום יפחד
כמשא יקר מפז
העמיסיני על כתפיך
הוליכיני יד ביד
וקחי אותי עמך.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.