אוריאל מור / רוחות אבודות |
ואני בקרדום אוחז
כיד המלך אחזיק ידי מראשי,
אני רק אבקש סליחה עצובה ממלכה אבודה
,האם קולי ישמע אי פעם מאחורי וילונות לבבי ?
צעקת רוח מצחיקה של ירח מתרושש ותרועת הרוח ההולך וגוועת
רוח אבודה
בשמיים חסרי לבב עומדת מנגד
ואין קול ואין עניין .
שמיים בכו מעלי
וקפאתי מנגד
סליחה היא רק פתרון זול
,מגדל פיזה לא יפול ,לא היום ולא מחר
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|