ואז היא שותקת... פשוט שותקת, לא אומרת כלום.

מסתכלת אלי, עם החיוך הקסום הזה שלה.

כבר המון זמן אנחנו ביחד, שנתיים וחצי, מעניין אם נתחתן בסוף.
היא בטח תהיה אמא נהדרת.

מסתובב אליה שוב, והיא כבר נרדמה.

לפעמים אני פשוט יושב שעות ומסתכל עליה כשהיא ישנה, כמה שהיא
מושלמת! כמה שהפאקינג חיים שלי מושלמים!

אני מנסה... באמת! אבל אני לא מצליח לחשוב על חיים יותר
מושלמים מהחיים שלי.

קם מהמיטה אל המרפסת, עומד ומסתכל לעבר הזריחה
יש בה משהו כל כך יפה היום.

מסתכל שוב על הפנים הכל כך מושלמות שלה, וצועד עוד צעד.
בזמן שנשאר לי לחשוב, אני חושב על זה שהחיים שלי עכשיו באמת
מושלמים!

הרי תמיד רציתי לעוף...