|
אל עצמה היא מפזזת
מחוללת בין עצים
נשמתה חיים אוחזת
מכבה את הגצים.
בהלמות תופי דרבוקה
וצלילי גיטרה בס
במחול שלווה השיקה
תום הלב בה מפויס.
אל ארבע רוחות שמים
להט מחולה סוער
שיר נוצץ טובל עיניים
כל מורא לא ייוותר.
הדרבוקה בה שועטת
נועם צליל עוד וגיטר
במחול היא שוב לוהטת
לב צוענייה בה שר .
אור וצל היא מחוללת
על מורדות הרי עבר
במשעול נפשה סוללת
דרך הלך אל ההר.
1/2/2003 |
|
מי זאת הלא
תמניה בכלל
הזאת?
מה אכפת לי אם
היא לא תמניה?
העיקר, היא
חושבת שאני
יפה?
מיכלי תוהה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.