מספרים - ישב האל בגנו, ישב בגנו וחשב,
"מה עוד אפשר להוסיף פה לעסק?" שאל בעצת מלאכיו.
"יש יום ויש לילה, שמיים וארץ, ובכל פינה עץ רענן.
כל השבוע ניסרתי, בניתי - הרים וגבעות, אך זה משהו קטן..."

ובניגוד למה שהאגדה מספרת, היתה ממש נוראית הדילמה הזאת,
וכל צבא השמיים, במשך שבוע בערך, רק ישב וחשב מה לעשות.
בסוף קם מלאך משורה אחורית, והאולם מכל רחש נדם -
"צריך משהו חריף, קצת אקסצנטרי, חיה עצמאית - נקרא לה 'אדם'."
"יש כמה בעיות," אמר מלאך ממושקף "זה בכלל לא עסק פשוט -
אדם זה שנאה ופחד, כעס ורשע, תאווה-גאווה, לעשותו זו טעות!"
אבל אלוהים, שכבר הבין את העסק, קם ואמר "מלאכיי היקרים!
יש לי פשרה, הצעה מתקנת, לפגמי הייצור באותם 'אנשים'.
לא נוכל לעשות את כולם כאלה, רק כמה בודדים בכל דור ודור.
ניקח לנו אדם, לכאורה ככולם, אך את ליבו הרחב נמלא רק באור.
והם יהיו הטובים מבינם - נעימים, אוהבים, מלאי תקווה ורצון
לעזור,
חום וחיבה, נחמדות טהורה - לעולם החולה הם יביאו מזור."

ומאז עברו הרבה גשרים מעל המים (כפי שכבר נאמר),
רעים וטובים חיו ומתו - כך יהיה בעתיד, כך היה בעבר.
אך אם נרים את הראש מעל הצלחת, ונסתכל ימינה ושמאלה מעט
נגלה אולי אנשים שכאלה - הם מאוד נדירים, יש ממש ממש קצת.
ואם קרה במקרה ומצאתם כזה, ליחשו לו באוזן ואיחזו לו ביד -

כי אנשים מלאי אור - אולי יש אחרים, אבל בטח זו את...