Dedicated to Ilan Ramon

הרוח בחוץ מעיפה כל מה שבא לה
הציפורים שלה עפות לאן שאפשר
השמש מחממת את שהקפיא הקור
החושך של הלילה מאיר את הצער

אינך יודע לעוף, אז איך עזבת?
איך עזבת כשאני עוד פה?
מי נתן לך את הכח
לקום פתאום... לקום, לעזוב?

אומרים כי המוות איננו אמיתי
שתמיד אדע כי אתה פה איתי
אבל אני עכשיו כותבת לגמרי לבד
ואת דמעותי לא ימחה יותר אף אחד

הרוח בחוץ מעיפה את כל מה שניתן
הציפורים נחתו, הן נחות לבדן
השמש לא תופיע בבוקר של אתמול
החושך נפל על חייו של גיבור

כיבו את האור בחלל שלך
אין לך שמש, אין כוכבים
עכשיו כשהלכת אינני זוהרת יותר
אין לי עוד אושר, היש לי בלעדיך חיים?

ותמונה אחת בשמיים חרוטה
החיוך שלך, של הפעם האחרונה
תכתוב לי, למרות שאינני קוראת
תכתוב לי, על דף נייר לבן וריק.