מגיע לי יותר.

מגיע לי יותר, באמת.
אבל בכל זאת כלום לא משתנה.
אותן כוויות פשוט לא נרפאות כי כל פעם אני נכווה מחדש.

זה לא שאני כל כך רגיש למען האמת אני בעצמי יכול להיות פוגע
ומניאק בצורה חסרת תיאור.

אבל למרות שאני יכול להיות כזה רשע אבל גם כל כך פגיע יש מין
איזה שילוב מעוות כזה שהופך אותי לבן אדם אפאטי וחייכן.

ואם אתם לא מכירים אותי כאפאטי וחייכן אז כנראה אני אוהב אתכם
ואני חייכן, נחמד ומתעניין.

אבל הרבה פעמים יוצא שכמה שאני אוהב דוקא אלה שאני חושב
שאוהבים אותי הם אלה שפוגעים בי.
ואני מציין שפוגעים בי אבל זה כמו לדבר לקיר.
אני לא יודע אם זה בכוונה או לא אבל בשורה התחתונה זה לא כל כך
משנה.

ואני כמו פראייר אני ממשיך לתת מעצמי עוד ועוד ועוד אבל כלום
לא משתנה חוץ מרף הציפיות שיש לגבי.

אני לא יודע מה יקרה בעתיד אבל אני מניח שזה יהיה או ממש רע או
ממש טוב רק הזמן יגיד.