|
פעם הלכתי בשדה חדש
ומתחת לסלע ראיתי פרח יפיפה
לפרח היה מגן אנושי
בחור נחמד שהמזל התנחל אצלו ביד
עברה תקופה והבחור הפך לליצן
חשב שהמזל הוא כדור והשליך אותו לקיר
אבל הליצן שכח שהכדור עשוי מבדולח
והתנפץ לרסיסים
הפרח היפיפה התחיל לאבד את הצבע
עלים התחילו לנשור, אך ככה זה בטבע
והנה אחרי תקופה קצרה
סלע חדש צמח מעל הפירחיה
הפרח הקטן הפסיק לנבול
והבצל שהיה התחיל לגדול
הפרח חזר לצבעו הטבעי
והסלע נהפך להיות לחבר רציני
אך מה גדולה החוכמה של הפרח
ובאותה מידה לפעמים גם טיפשותו
כי אינו יכול להבחין הוא
באדמה שממנו יצא בצלו
אדמה טובה חכמה ומנוסה
שגידלה עוד כמה פרחים חוץ מהפרח המדובר
גדולה היא פי כמה מהפרח המופלא
ויודעת לחזות מראש את הכישלונות הצפויים
אך לא נורא יבוא יום וגם הוא ידע
שלפעמים להיום אדמה
זה להיות פרח במצוקה |
|
|
דינו, תפוס
תארגנטינאי הזה
ותוציא לו את
התפוח אדמה
מהפה, שידבר
איטלקית כמו בן
אדם.
בסיציליה היינו
הורגים על מבטא
כזה.
איך, איך נתתי
לרוסים לסחוב
אותי לכאן?
המאפיונר
הקומפולסיבי
מתגעגע למולדת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.