קאמי שאל: "מדוע לא להתאבד?". ובאמת, מדוע לא? הרי סיבות
להתאבד לא חסרות. אותן הרי מספקים החיים עצמם! יש לימודים,
הורים, מלחמה בשטחים, פיגועים, מצב כלכלי קשה, האהבה ברחה,
ואפשר להמשיך כך בלי סוף. האים המין האנושי בעצם מזוכיסט שמפיק
איזו שהיא הנאה חולנית מגרימת סבל לעצמו? למה אנחנו בעצם לא
מסיימים את הסבל?!
כנראה שאנחנו סתם פחדנים. מפחדים משינויים, מסרבים לנטוש את
העולם ונאחזים בו בשארית כוחותינו, מפחדים להיסחף אל הלא נודע,
אבל מתקדמים אליו בקצב קבוע ובלתי משתנה. כמו אורלוגין באמצע
הליל, כמו פעימות הלב בעת מאמץ או בזמן האהבה. כנראה שנכון
המשפט "מוטב שטן ידוע ממלאך לא ידוע". |
