לכל אחד דקות של תהילה ורצון להמשיך.
אם במוות, אם ברוח אם בכל אשר ירצה המוח.
על במה איתנה, מחוזקת הנשמה!
ניזונה מבשר עצמה,
ככל שהיא העצומה.
וגשם-קרח עליה מומטר ונותן לה השראה,
אך אין רואים - אותו ערפל מכסה ומערפל.
צוללת כאבן משאלת אמרפל,
התחזיק הבמה בשני כוחות כה עצומים?

...ומתחזק אור הכוכבים ומכה בסנוורים את הרוקדים
שעל רצפת-זהב מתרקדים.
רוקעים בניצוץ יהב החיים,
ומאשרים את סופו של המופע!
כאן - נחבא האור ואין משתית המשך באופק!
איה אותם הילדים, המופיעים על במות איתנות
במרכז החיים?

הופעה אחת גדולה ואז מה - סוף?
אין עודם מתאקלמים והנה הם הולכים ונעלמים!

תפאורת טירה עתיקה, כשופה העלימה אותם.
אותן האהבות, האכזבות, שאיפות, רצונות, תשוקות וחזיונות..
פגו עם הכבה אור הזרקורים.

זרנוקים של ים התכסו בערפל
ומתחת לסמיכה של כפור - מתחבאים מפני האור.
צרב עורם  נחשך דמם, הם נותרו מיותרים

לא השתתפו במחולת הפלאים - יצירה בימתית איתנה!!