"אני אוהבת אותך! אני באמת אוהבת אותך! כמו שבחיים לא אהבתי!
ועכשיו אחרי זה אני בחיים לא יאהב! אני אוהבת אותך נורא! הכי
בעולם! אני בחיים לא אוהב ככה אף אחד! זו אהבה של פעם בחיים!
ובמסיבה ההיא נמרחתי על ההוא כי רציתי שתקנא, שתדע מה אתה
מפסיד! שתדע שאני לא אחכה לך כאן תמיד. אבל אני כן אחכה לך
תמיד! ושנינו ידענו את זה! ואתה החלטת להחזיר לי ונמרחת על
הזונה ההיא שהייתה חברה שלי אבל שתינו ידענו שלא באמת...! אחרת
היא לא הייתה נותת לך להמרח...! ואז הייתה את המסיבה עם המריבה
ואתה שתית אחרי זה! ולא ידעת מה אתה עושה, והיא ניצלה אותך
ואמרה שהכנסת אותה להריון". עצרתי לשניה בנאום כדי לנגב את
הדמעות וחזרתי לדבר " ואתה כמו נשמה אמיתית נשארת איתה ועזבתי
אותי! ואני יכולתי רק לראות מרחוק אתכם ביחד! היא אמרה לך שהיא
עשתה הפלה אבל היא בכלל לא נכנסה להריון. היא סתם שיקרה. ואני
עמדתי שם בצד וראיתי איך אתה איתה ואני רוצה אותך, ויודעת שאתה
גם רוצה אותי. תמיד ידענו מה השני רוצה, הייתה לנו טלפתיה
מדהימה. אומרים שזה קורה פעם במאה שנה. אבל לנו זה קרה. כולם
צפו שנתחתן באחד מין הימים, אבל הם לא ידעו שיהיו המון דברים
שמפריעים. ועכשיו אנחנו לחוד אתה כ"כ רחוק ממני ועם זאת ביחד
כ"כ קרוב! ואני לא מבינה איך הייתי כל כך טיפשה אז. ועכשיו זה
מאוחר מדי... זה לא יחזור שוב!" בהיתי שוב במצבה הלבנה, עליה
היה חקוק השם שלו. ניגבתי את הדמעות שוב, קמתי, הסתובבתי
ויצאתי. אמרתי לך כל מה שהיה לי להגיד לך. אבל אז נזכרתי...
שכחתי להגיד את שני הדברים הכי חשובים,
אני אוהבת אותך וסליחה! |