זה שיר לאהבה, שלא הייתה
שה שיר להחמצה
זה שיר של הצצה
לעבר חלול.
זה שיר בלי מטאפורות
של עצים וציפורים.
שיר שמבוסס על אשליות וייסורים,
של אחרים.
אין בו מלים יפות,
ולא תקוות ורודות.
אין בו ייאוש,
לא אמונות תפלות- ולא עתיד תפל.
כל העתיד בכלל, מוטל בערפל.
בלי חיוכים ורודים,
ובלי דמעות כחולות.
בלי עליות, אבל גם אין בו מפלות.
כמו החיים, על קו ישר.
בלי הרבה רוח,
בלי משפטים מפוצצים.
ומה בעצם, כולנו מחפשים?
מלים גדולות? ועוד מלים? והבטחות?
וכמו מגדל של קוביות...
בונים, ושוב בונים- אבל בדרך,
שוכחים לחיות.
חיים ברצף לא נגמר של טעויות.
חיים, כמו במירוץ חסר קצה ומשמעות נגד הזמן.
גם מה שהייה מה שברור, נהייה כבר לא מובן....
אולי זה הזמן לעצור,
ולחפש שוב טיפה של משמעות,
בים של שטויות.
אולי האמת
היא דווקא במלים קטנות.........