היכן אני?
בביתי.
ביתי הצנוע, השקט,
הבודד.
אך משהו היום שונה,
ודאי איני טועה,
משהו אינו כשורה,
את זאת אני רואה.
בתחילה מנסה
להסיר את הבריחים.
מנער דלתות,
בודק הפתחים.
מנסה להרים כיסא,
בכל השולחנות נוגע.
אך מישהו את הרהיטים
לרצפה קיבע.
מהמקרר עולה צחנה
של חלב חמוץ ופירות רקובים.
הטעם מעורר בחילה,
אך אפשר להתקיים עוד כמה ימים.
הכל כאן ממוגן,
עמיד לאלימות,
נרדם על הרצפה,
שורט את הקירות.
איש אינו שומע
את צעקות הנפש.
חוץ מהשדים בראש,
שמחכים להם בשקט.
העתק מושלם של בית,
כלא קר ושומם,
שותה לאט את השפיות,
מחכה לתקווה שתיעלם.
עין מרשעת, נעלמת
בוחנת כל תנועה.
מכוונת את הדרך,
אל חבל התלייה.
ואולי בוקר אחד,
כשתקומו בביתכם החמים.
תגלו שהתעוררתם,
באזור הדמדומים.
מבוסס על פרק מתוך הסדרה הנצחית "אזור הדמדומים" |