"לעולם לא תעכלי מלוא אהבתי אלייך."
צועקת ומטיחה את כוס הזכוכית על הרצפה.
רסיס מן הרסיסים פוגע ברגלך היחפה
ולמראה טיפת הדם
ולמראה הבעת הכאב המהירה על פנייך,
נופלת ארצה, בוכה,
רסיסים פוצעים את עור ידיי וברכיי
ואת מתקדמת לעברי
לא נזהרת מהרסיסים
מעודדת אותי לקום מהרצפה.
מנגבת דמעותיי ומחבקת אותי
בוכה חרישית,
דמי מכתים את בגדייך
ואת אולי מתחילה להבין
כי רסיס אחד קטן שפגע בך
הכאיב לי יותר
מכל אותם רסיסים שחדרו לעורי.








1-2.6.03