יעלי ליליה / הקרבה |
בחכיון שקיצו אינו מובטח,
ואת יודעת שאחרי הכל אולי תאלצי לצפות
בעפר אושרך שעון על קירות לבך
ידיו כבולות מעל ראשו,
והוא מתבונן בה,
פורשת כנפיה אל תוך החופש האינסופי שלה,
מנסה לתמרן בין החיוך הבלתי מנוצח שבו,
לבין צרחת הכאב
המהדהדת בין חדרי הלב,
ולא נשמעת.
25.5.03
מוקדש בעיקר לזו שעפה בתוך החופש האינסופי שלה,
ובעצם, לכל אלה שאני צריכה להכנס לחיכיון כלשהו בשבילם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|