|
אני עייפה
אפילו שישנתי
אני נורא עייפה
אפילו שישנתי
לולו באה ונתתי לה לאכול וגם אכלתי קצת בעצמי
עכשיו אני נורא עייפה
אני קוראת קצת בספר שלי
"עשר ממזרות"
זה על בחורה שהסתבכה
ההסתבכות שלה התחילה בערך בזמן שהיא נולדה
הגעתי לפרק שלישי
היא חוזרת הביתה אחרי שהלכה למפעיל שלה
היא מלאה סימנים
היא נרדמת בתוך ארון
גם אני אהבתי להכנס לתוך ארון
יש בזה סימבוליות אבל לא של יהודים
בעלה מוצא אותה שם
והיא צריכה לנסות להסביר לו את הסימנים
הוא שומע את ההסברים שלה והולך להכין לה מרק
ואז כתוב שם
"כשאני לבד, אני מתחילה לתכנן תכניות בהיסטריה. הסכנות כבר
מגיעות עד לב השמיים. אני לא מאמינה שהייתי כל כך מטומטמת
וטילפנתי לבן."
בן זה המפעיל שלה. הוא חושב שהיא לא יכולה בלעדיו. הוא אומר לה
את תמיד תתקשרי אלי את לא יכולה בלעדי.
אחר כך היא מכינה לעצמה רשימות מה היא צריכה לעשות.
היא רושמת את זה בקובץ במחשב.
היא מתכננת איך להסתלק מהבית.
גם אני רוצה לרשום רשימה
רשימה מה אסור לי להגיד לבן.
זאת רשימה של שתי עמודות
עמודה מה אסור לי להגיד
עמודה למה אסור לי להגיד את זה
אסור לי להגיד
"אני אוהבת אותך"
כי
למה אני לא באה אליך
אסור לי להגיד
"אני רוצה שתזיין אותי לא ידעתי שאפשר לרצות ככה שמישהו יזיין
אותי"
כי
למה לא באתי אליך
אסור לי להגיד
"אל תלך"
כי
למה לא באתי
אסור לי להגיד
"אני רוצה לבוא אליך"
כי
שוב לא באתי
אסור לי להגיד
הכל
הכל אסור לי להגיד
דברים קרובים ומתוקים
דברים רטובים ועם כוכבים
כי
לא באתי
אחר כך היא הולכת לפסיכיאטרית
בעלה קבע לה פגישה עם פסיכיאטרית
לפסיכיאטרית קוראים הלן
הלן שואלת אותה למה היא התחבאה בארון
והיא אומרת לה לא התחבאתי ישנתי
הלן שואלת למה בתוך הארון
והיא אומרת שזה נראה לה רעיון טוב
הלן שואלת מתי היא התחילה עם ההתנהגות הזאת
והיא זזה באי נוחות מנסה להזכר
הלן שואלת אם בתור ילדה
והיא עונה שלא היתה לה ילדות
הלן אומרת שלכל אחד היתה ילדות
והיא אומרת שהיא די משוכנעת שלה לא היתה |
|
אפרוח-אפרוח,
אבל יש לו כזה
תותח!
מפרום מספר
לחבר'ה על התותח
העתיק שיש
לאפרוח ורוד
בחצר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.