ליעלי
סליחה


יום אחד, לא כלכך רחוק, אבל גם לא קרוב יותר מדי,
את תיגעי בירח.
את תחבקי אותו בידיים הקטנות שלך, תחייכי אליו את החיוך העייף
שלך, הבוכה שלך, וביחד תשכחו את הכל.
אני יודעת שזה יקרה. את ילדה-קוסמת, ולא סתם.
פעם נתת לי אבן, עם צורה מיוחדת. אמרת שהיא עושה קסמים. קוסמת
אמיתית. שמחתי נורא לקבל ממך את האבן, כי זה נורא מכובד לקבל
אבן קסמים מקוסמת אמיתית.
האבן יושבת על השולחן בחדר שלי, מדי פעם אני מחזיקה אותה,
ומבקשת בכל הכח שיקרה משהו. שומדבר. אבל זאת האבן שקיבלתי ממך,
ובגלל זה אני אשמור אותה תמיד תמיד. אולי יומאחד אני אצליח.

קוסמים אמיתיים יודעים לעשות כל מה שהם רוצים, ואת רוצה לגעת
בירח. תוכלו גם לשבת ולדבר, ותוכלי לספר לו, שהוא דומה לדיוויד
גילמור ואולי בכלל תגלי שהוא דיוויד גילמור. ותוכלי לספר לו
איך שאמרת לנועה, שהירח צהוב בלילה, ובבוקר הוא לבן כי הוא
עושה מקלחת. תוכלי לספר לו על לילות לא שפויים, על האור שהוא
פולט, על הפחד, על הכוכבים, על הכל.. והוא יבין. כי הוא הירח.
ירחים מבינים.
תפרדי ממנו בנשיקה, וחיבוק חזק חזק, ותחזרי.

ועד שתהיי שם, עד שתספרי הכל ואולי תהיי מאושרת באמת, עד אז,
אני פה. חיבוק מפוחד, רעידה קלה, ואבן, אבן של קוסמים אמיתיים.

מחכה איתך ביחד, עד שתגיעי לירח.

ואת תצליחי.