הסירו דאגה מליבכם ועזבו את נפשי לבדה
שום אסון לא קרה, נהפוך הוא מצאתי את שלוותי בבדידותי שלי
והפשיר גופי מקור ליבי, דמעותיי מלוחות
וידיי צנומות, עכשיו אני שלווה.
ניחשתם סודותיי וכמהתם לדעת אשר על ליבי
ואותן ידיעות נטל הן והן גועשות ממני הלאה בשפטי זעם סוערים
רומסות, הורסות את נתיבהן וצרה נפשכם
מלהכיל ריחות רקובים.
האכילו ליבכם בהרמוניה של צבעים
בפיתויים מתוקים ובפירות חג יבשים
וגוועה נפשכם לסעודה ערוכה לשניים
תלעסו לכם אתם את הביחד.
ושקטה קיבתי יום ולילה
וצר גופי מלהכיל מקום בשבילך
וידעה נפשך צער,דמעותייך מלוחות
וידיי צנומות, עכשיו אני שלווה. |