זה היה אז כשאכלנו שווארמה ליד הכיכר, ישבתי אני וחבר שלי
ודיברנו על מה אנחנו רוצים לעשות בחיים...
שבועיים אחרי זה חבר שלי מת.
עד היום קשה לי להזכר במילים האחרונות שלו, אני נזכר באותן
פנים נוגות ועדינות, אותו חיוך מלאכי...
אני זוכר את ההלוויה... את האנשים הבוכים... את הימים שאחרי...
את העצב ואת החלומות שבהם הוא כמו חזר מן המתים...
את ההתעוררות וההכרה באמת העצובה, הוא אינו ולא יחזור. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.