הילדה שלי הלכה והותירה בלבי חור שלא ניתן לסתום. היא לקחה
איתה אהבה שהכילה עולם ומלואו, אותה היא שברה בשניה. תגידי
לי,ילדה,האם חשבת מספיק? האם את מרגישה שזוהי הדרך הנכונה? שכי
את אותה האהבה לא ניתן למצוא או לשחזר.
אני מרגישה תחושה של חנק וסבל גדול,אובדן אינסופי. אני רוצה
להגיד שאני אוהבת, אך אני מפחדת לפתוח פצע שמנסה בכל כוחו
להגליד, אומנם הוא לא מצליח אבל למה לזרות עוד מלח,הוא מספיק
שורף, כואב.
אני רוצה שתחזרי אלי, אני רוצה שתאהבי אותי שוב כמו פעם, למה
ולאן את הולכת?!
שתינו יודעות שעם קצת ויתורים אהבתנו היתה גורדת שחקים ויכול
להיות שיהיה שווה לוותר בשביל כזאת אהבה רק חבל שאת מעדיפה את
הדבר האמיתי.
אלוקים! למה אין לי זין?!? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.