בחוסר נשימה צעדתי אל נבכי נפשי,
בחוסר התקווה הבנתי שאבדתי,
בחוסר אמונה ועיניים עצומות לרווחה
חיפשתי כיוון.
באבדון החיים רקמתי צעדיי ומלותיי ללבך,
אך בדיוק הפנמתי, את רוצה שאשכחך,
אז נפלתי מצוק השירה
למילה ללא הבנה.
רחמי עלי אישה שלי,
רחמי...
תני לי סימן,
החדירי בי תקווה
כי אפסה בי התחושה
או אפילו הרצון
לחיות באיבוד דעת מוחלט. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.