1998, שיחה קצרה במיטת המים בדירתי שבכרמל.

"לא רוצה. קר ולא מתאים לי בכלל"
"אבל יום בהיר כזה לא היה כבר הרבה זמן" אמרתי.
"גלעד, השעה שבע בבוקר ואתה מעיר אותי באטרף שלך בשביל להגיד לי שצריך לצאת
מהבית, ולמה? כי אתה החלטת שאתה רוצה לצלם אותי בוואדי. מה אתה לא שפוי?"
"אני אתן לך מעיל ארוך של סבתא שלי ואני אקח פילם שחור לבן, יש שם מקומות
מטריפים"
"מה אתה רוצה? ממתי אתה בכלל צלם? נעשה את זה פעם אחרת"
"נו, את כבר עירה ויש יום כל כך יפה"
"אני לא דוגמנית, אתה יודע שלא נוח לי עם הקטע הזה"
"יהיה מדליק, נו, נו, נו"
"לא, וזהו. אני חוזרת לישון"

מיותר לציין שהיום 5 שנים אחרי היא חולה על התמונות האלה?