כדי להחקק בשדרת הכוכבים שבליבה של אישה, כטביעת היד של אמן
שאינה משה מהבטון לעולם...  צריך לעבוד קשה!

השלב הראשון: עליך להיות מקסים במיוחד. הגבר המושלם. אוהב,
מבין, מתחשב, רגיש (אבל לא יותר מדי), קשוח (אבל לא יותר מדי),
ותרן לעיתים אך דעתן בפעמים אחרות, בעל כתף מבינה ואוזן קשבת,
ותפקוד מספק גם ביתר חלקי הגוף...

השלב השני: שלב ההתרחקות הבלתי ניתנת לאיתור. זה מתחיל בהגדלה
הדרגתית של כמות השעות שבין שיחה אחת עם בת זוגך שתחיה לשיחה
שניה. לאחר מכן, צמצום כמות השיחות שאתה יוזם ביום בכלל, מהווה
צעד לא רע. לבסוף - הצטמצמות לשיחה אחת ביום.
במקביל - עליך להשאר מושלם, מתחשב, מקסים וכו'....

השלב השלישי: שלב החיפוש העצמי. השלב בו בת זוגך מבחינה שאינך
כתמול שלשום.
בתגובה לתהיותיה, אתה מעביר לה את המסר של חיפוש עצמי. אהבתך
אליה היא כבירה, אך אתה זקוק לזמן בשביל להכיר את עצמך טוב
יותר, לברר עם עצמך מה אתה רוצה מחייך. ברור לך שלאחר התקופה
הזו, אם המושלמת תסכים כמובן לקבל אותך, היא תהווה את החתיכה
החסרה, אך אתה חייב זאת לעצמך ולה - להפרד.

השלב הרביעי: שלב האשליה. כן, בשלב הזה נותרה לה הנערה בדד.
יחלפו ימים ארוכים עד שתתיר לגברים אחרים להתקרב אליה, ותמיד
בראשה יהדהדו המילים שאמרת על כך שהיא החתיכה החסרה בחייך, אך
לא בעיתוי המתאים.  גם כשתהין לצאת לבלות עם הגבר החתיך התורן,
ואף כשתתנה עימו אהבים, היא תחשוב עליך "המושלם", ותתהה מתי
(כמו באגדות), תפרוץ שוב בסערה לחייה.

השלב החמישי: התפכחות. החתיך התורן, "נשאר שבת". ולבסוף "סופח
ליחידה". היחידה כבר אינה יחידה והפכה לזוג. היא עוד חושבת
עליך לעיתים, אך מתחילה להתרגל לגבר החדש בחייה. זה לוקח זמן
לא קצר, ועדיין מרגש אותה לדעת שאתה כל כך זקוק לה, עד שיום
אחד, היא מרשה לעצמה להתפכח ומבינה שבעצם, היא - לא צריכה
אותך!


השלב השישי: התעוררות. אתה, ה X  "מיתולוגי" - מרגיש לבד. אתה
מרים טלפון. מעברו השני של הקו נשמע קול נעים. נעים, אבל כמעט
זר, ומעל לכל - מנוכר. היא נחמדה אליך, מנומסת, כמעט מתוקה,
אבל החושים שלך מזהירים אותך שמשהו השתנה. היא מבקשת
ממך להמתין רגע ואתה שומע את קול צחקוקיה, וקולו של גבר צעיר
אומר דבר מה בטון רך. עיניך נפקחות לרווחה. אתה מתעורר. היא
חוזרת לשפורפרת ואתה רק אומר "רציתי רק להגיד שלום".
בלב אתה גם אומר "שלום". שלום אשליות, שלום לאגו המנופח, ברוך
הבא למציאות!