כשנפגשנו בפעם הראשונה- לא נראית לי מישהו. אפילו לא משהו.
אפילו לא נראית, לא היית בשבילי. לכן היה לי קל לדבר איתך, כי
שיחות עם אנשים קיימים הן קשות. עשית לי את החיים קלים ולכן גם
התאהבתי בך. קל להתאהב באנשים לא קיימים, כי לאלה שקיימים יש
חסרונות. לכן גם החלטתי לבלות את חיי איתך. קל להיות עם מישהו
שלא קיים, כי צריך להתחשב באלה שקיימים.
 כשקמתי בבוקר- היה לי זמן להיות עם עצמי, כי לא היית. אכלתי
חביתה עם סלט, קראתי את כותרות "מעריב" ואז הסעת אותי לעבודה.
אני נהגתי, כי אתה לא היית.
 כשטלפנתי אלייך מהעבודה- חשבתי. לא היה לי עם מי לדבר.
 כשחזרתי הביתה בצהרים- סיפרתי לך על היום שעבר עלי כשאני
מדברת עם חברותיי- כי לא היית.
 כשנכנסתי למטבח, כדי לאכול את ארוחת הצהרים, מצאתי את הפתק
שכתבת לי בבוקר בכתב ידי- כי לא היית.
 כשהלכתי לקנות בגדים שאלתי אותך איזו חזיה אתה הכי אוהב,
וקניתי את זאת שמצאה חן בעיניי-כי לא היית.
 כשראיתי חדשות דיברתי איתך על כמה שאני פוחדת מערבים והרגשתי
חסרת ביטחון והגנה-כי לא היית.
 כשנכנסתי למיטה- עשינו סקס פרוע, כשאצבעות היד שלי עובדות
במהירות-כי לא היית.
 כשנרדמתי, נתתי לך נשיקה והרגשתי את קור מצעי המשי על שפתיי-
כי לא היית.
 כשקמתי בבוקר- היה לי זמן להיות עם עצמי, כי לא היית. אכלתי
חביתה עם סלט, קראתי את כותרות "מעריב" ואז הסעת אותי לעבודה.
אני נהגתי, כי אתה לא היית.
 כששאלתי אותך איפה אתה ולמה אתה לא איתי- לא ענית לי. למה לא
ענית?