עברו ימים
חלפו שבועות
כלו חודשים
עוד מעט נמוגה שנה
הכאב גובר
מתעצם
לא פג

ואת?
אהובתי שהיית
תרה אהוב אחר
אולי כבר מצאת
תחתיי שנטשת
אני לא מודע
רק חש

את מבלה בפאבים
בערבי ריקודים
נהנית
צוחקת
מתבדחת
מנסה למצוא חן

איתו מתנשקת
שוכבת
והוא במקומי
מרעיד בשרך בתשוקה

ואני?

מתאבל
פצוע
בודד
גלמוד
עזוב לנפשי
אבל ממך
לא רחמים אבקש
לא תודה
אני חזק
                                                           
                           
מתברר באיטיות
בכאב משתק
בייסורים
שבינינו הבדל היה
אחד
יחיד
ארור
משוקץ
מקולל וממאיר
שגרם לנתק הנורא מכל
לרצח האהבה

אהבתיך
בעוצמה חסרת גבול
ואילו לך סייג היה.
אדירה לך הייתה אהבתי
דאגתי
התמסרתי
התמכרתי לאהבה
מדוע כל זה לא הספיק?
מה יכולתי לתת יותר?
ואת עצמי עבורך
רוקנתי כליל

אהובה
את הנעשה אין להשיב
הנזק הנורא נגרם
אין הוא הפיך
פצעיי לא יגלידו
לעולם...

ואולי?
בכל זאת
אולי פעם
בבוא הימים
תביני
עד כמה אהבתיך