|
רצה בחדרים נצמדת לקירות
מחפשת בגדים ישנים בארונות
מודדת שמלת כלה ישנה
מסתרקת מתאפרת ומחייכת לעצמה במראה
מנסה לחזור לתקופה שעברה
מרגישה שוב צעירה ונועזת
אך ככשערה לבנה על כתפה נופלת
פניה נופלות בחזרה והיא חוזרת לעצמה
מורחת את האיפור בבכיה ומורידה את השמלה
לובשת בחזרה את הבגדים הבלויים
מפרקת את התסרוקת ושוטפת את הפנים
והינה דפיקה בדלת- הנכדים באים
פותחת את הדלת ומקבלת פנים
יושבת וחושבת על מספר דקות האושר שעברה
נאנחת בכיסא ומחייכת לעצמה
יודעת שמחר בבוקר יום חדש לפניה
אולי מחר תחזור לילדות
ותשחק עם בובות בתמימות
ואולי יום אחד היא תבין שנגמר
התקופות האלו עברו וגילה כבר מבוגר. |
|
|
באמצע הסדר שלי
נעלמה וכולם
נורא הופתעו
שפתאום היא
הופיעה ואמרה
"מצאתי את המזלג
שלי", רק אני לא
הייתי מופתע.
וגם אבא שלי.
החבר של שלי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.