מבקשת חיבה ונותרת ללא מענה.
את אשר תוכל לשכוח, בעצמה לעד תגער..
חום צווארה קורא לאהובה
להיענות לתשוקותיה אשר שנים מלוות,
כאבים דואבים מושכים את השנים,
והרגשות בליבה - נדמה שלעד נאגרים.

"ואיזה נוי נוצות ואיזה ברק עיניים
וגם קולו ודאי כקול מלאך שמיים"

לנצח אותי ילווה ובמחיצתי בחפץ לב ישאר.
תיבה ריקנית נדמה שנותר לבי,
ולמחוזות רחוקים חפץ לנדוד.
אליו לבי יוצא ואין הזוהר יותר ממנו.
עורו שקט ועיניו רכות, לא נחה נשימתו בשעה שאנו מתדיינים.
כף ידו החמימה מחפשת לחוס על-
כתפיי ודמעות מציפות את גרוני.
נשימה נעתקת למגע שפתיו,
אל אלוהים כמה מתוק..
מפה הדרך לאושר נדמה שנפרסת בהזמנה,
וחקוקה בגווני תכלת מלטפים,
מה יפים הם הלילות הקסומים...
שזורים לנצח באהבה נכספת
ומשב קסם מלטף את פניו
כאות מופתית שנגזרה ממעל
נסוג הלילה, שוב לבד...