אל סף דלתך אבואה
עורג-אריג חלומותיי
בחוטי משי סגולים.
נשות תאוותי הותרתי מחוץ לשער נעול
וענבל פעמונו נדם,
צלילי סירנה רחוקים, מחליקים בנזילתם אל עבר לא טוב...
מתריעים מפני מתקפה אפשרית, מותירים אותי
ערום ועריה בפני כל,
חדר עגול,
נטול פינות, פן אפגע בעצמי או בי
גלימה וחבל לגופי,
מקדש? מזבח? לא אדע.
על סף תודעתי חדלתי, לא מש ממני חת,
להבות האישה השורפות למגע ממגרות עצמן
הרחק מפניי,
תופים רועמים במקצב מתגבר
הולך וקרב וחודר ועוצר.
יש מישהו בבית??? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.