New Stage - Go To Main Page

שמואל ירושלמי
/
מול מגדל - השעון

עומדות רגליי בככר,
שהתפרסה לה, סביב - מגדל.
מגדל הזה, נזקר למעלה
ואת ראשו, חותם מחטו.

בעליתו, תחתי - המחט;
תקונה, רביעת - השעונים.
השעונים, מלאי - הקסם;
צופים להם, ממשכנם,
אל העיר הומה - רועשת
והקסם, משקפת
ומאשקפת, אל הים.

מגדל - ההוא; עתיק - יומין;
נבנה הוא, בתקופת - קדומין,
כשהתורכים שלטו בארץ
ופיארוה, מגדלים.

מן המגדל, אפוף - הקסם;
נפרש הנוף, קסום, עם שגב.
האווירה, שכאן שוררת;
מלאהי, רוח של העתק.
בתים הישנים עומדים
והיופי משדרים.

המסגד גדול של יפו;
מזדקר, אל השחקים
ומרשים, עם הפנים.
מככר - השעון, קדימה,
מתמשך רחוב של יפת;
הרחוב - ההוא עובר,
בין הבתים, עטורי - הימים.

ים כחול והרגוע,
מתחבק, אל החופים
והסודות, מימי - הקדם;
בתוכו, מסתיר.

השווקים הסואנים,
מתפתלים, בין משעולים;
וריחות - דגים טריים,
בכל סביבה, הם מפיצים.

רוח - ים, שפויה - מרגעת;
מרחפת, על העיר
ולמגדל - שעון לוטפת, את הפנים
העתיקים.

עומדות; רגליי אל מולך,
המגדל עם הוד - קדומים.
וכל הזמן, עם צופיני;
אתה מרהיב, אותי תמיד!

מדור לדור! מעת לרגע!
אתה מפליא, את התבל;
ופלא זה; נשגב, כסלע,
אשר מזהיר, את הפנים .

אז, שתמשיך פריחת - פניך!
היהלום והפנינה
ושיאירו, אורותיך!
ולא יעימו! מזריחה.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 17/2/03 20:48
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שמואל ירושלמי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה